"יום כביסה אינו יום רגיל בלוח החודש. אימתו גדלה על עקרת הבית, ולא מעט ממנה על הגבר אדון הבית… העבודה ממש החלה בהשכמה עם עלות השחר והסתיימה עם השקיעה…אצל רוב הנשים נדדה שנתן ממתח : בחורף-מחשש גשמים שישבשו את תליית הכבסים ובקיץ מחשש ליום שרב-לחמסין המעיק והמייבש את הכבסים כלוחות עץ"…(אברהם שושן, ירושלים עירי , עמ' 112-111).
תצלום: עקרת בית מכבסת באחת מחצרות העיר העתיקה, תקופת המנדט.
ציור: מרגלית שם טוב-סובל. ראשית המאה ה-21.